שאלות ותשובות
עודכן ב-21.11.2026
מה זה צו מבנה מסוכן?
הודעה מהעירייה על בניין שיש בו ליקויים שמסכנים את הדיירים, את הציבור או רכוש סמוך, כמו טיח רופף, אריחים שמתפרקים ממרפסות או חלקי בטון שעלולים ליפול. ההודעה מפרטת מה נדרש, ובתל אביב-יפו גם את לוח הזמנים.
מה עושים קודם?
בדיקת יציבות של הבניין בידי מהנדס, בלי דיחוי, ומשם פועלים לפי הוראותיו. במקביל, שלחו לנו תמונה של ההודעה ונעבור עליה איתכם.
מי מבצע את העבודות?
קבלן רשום ברשם הקבלנים, לפי הוראות ובפיקוח של מהנדס רשום או הנדסאי בניין.
כמה זמן יש לנו?
בתל אביב-יפו: לפי לוח הזמנים שקבע המהנדס שבדק את היציבות, או לפי המועד שבהודעה, המוקדם מביניהם. בערים אחרות קובע מה שכתוב בהודעה שלכם; מבקר המדינה מצא שבחוקי העזר של באר שבע ושל קריית ים לא נקבע פרק זמן לבעלים. הכלי "עד מתי צריך לתקן" מחשב את המועד.
מי משלם?
על הרכוש המשותף, כמו הגג (אם לא הוצמד לדירה), הקירות החיצוניים וחדר המדרגות, משלמים בעלי הדירות יחד: כל אחד לפי חלקו ברכוש המשותף, כלומר לפי שטח הרצפה של הדירה ביחס לשטח כל הדירות, אלא אם בתקנון נקבע אחרת.
מרפסות נכנסות לחישוב השטח?
לא, אלא אם בתקנון נקבע אחרת. גם הקירות החיצוניים לא נכנסים.
איך מחליטים באסיפת הדיירים?
ברוב קולות של מי שהגיעו או נתנו ייפוי כוח, קול אחד לכל דירה, כשלפחות מחצית מבעלי הדירות משתתפים (או באסיפה נדחית באותו יום, בכל מספר משתתפים, אם ההזמנה קובעת זאת). החלטה שהתקבלה לפי התקנון ונרשמה בספר ההחלטות מחייבת כל בעל דירה.
שכן מסרב לשלם. מה עכשיו?
סכסוך בין בעלי דירות על החובות לפי התקנון או לפי סעיף 58 לחוק המקרקעין מכריע המפקח על רישום המקרקעין. ועד הבית או בעל דירה מגישים תביעה ללשכת המפקח האזורית שבה רשום הבית, באגרה של תביעה אזרחית בבית משפט השלום.
צריך היתר?
בתל אביב-יפו ההודעה עצמה אומרת: עבודות בנייה שנעשות כדי למלא את הדרישה מחייבות היתר בנייה לפי חוק התכנון והבנייה, וסיוד, טיח וצבע של החזית מחייבים היתר לפי חוק העזר לשמירה ושיפוץ חזיתות בתים, התשע"ב-2011.
אפשר להעמיד פיגום על המדרכה?
בתל אביב-יפו אפשר לבקש מהעירייה אישור לפיגום בחזית על חשבון המדרכה, לגידור חלק מהמדרכה לבמת הרמה ניידת, או למעבר מקורה. לבקשה מצרפים את צו המבנה המסוכן.
איך העירייה יודעת שהליקויים תוקנו?
כל עירייה בדרך שלה. לפי מבקר המדינה, עיריית באר שבע מסתפקת בהצהרה של מהנדס מטעם הבעלים, אחרי שבדקה שהוא מוסמך, ועיריית בת ים בודקת בעזרת מהנדסים שהתקשרה איתם. אנחנו מלווים אתכם עד השלב הזה.
ומה אם לא מטפלים?
בתל אביב-יפו, אי תיקון מוביל להליכים משפטיים לאכיפת הדרישות. מבקר המדינה מצא שעיריית קריית ים חייבה בעלים בכ-443 אלף ₪ על טיפול בשניים משלושה מבנים פרטיים.
צריך לפנות את הבניין?
את זה לא קובעים בטלפון: זו שאלה לבדיקת היציבות של המהנדס ולהוראות העירייה. בספטמבר 2021 נדרשו דיירי בניין בחולון לפנות אותו כיממה לפני שקרס, והאירוע הסתיים בלי נפגעים. בתל אביב-יפו, לפי נוהל העירייה, מינהל השירותים החברתיים מטפל באכלוס זמני של מפונים במקרים דחופים.
הבניין שלנו נבנה בשיטת פל-קל?
בעמוד המבנים המסוכנים של עיריית תל אביב-יפו יש חלק על מבנים שחשוד שנבנו בשיטת פל-קל: חלל אוויר בין שתי שכבות בטון שמחוברות ברצועות פח. אחרי קריסת רצפת אולם ורסאי ב-2001 קבעה ועדת חקירה ממשלתית שהשיטה אינה תקנית ומעולם לא קיבלה את אישור מכון התקנים, ומשרד הפנים פרסם חוזר מנכ"ל עם הנחיות לטיפול במבנים כאלה. חושדים שזה הבניין שלכם? דברו איתנו.
- עיריית תל אביב-יפו, "מבנים מסוכנים"
- עיריית תל אביב-יפו, נוהל 305, "הריסת מבנים מסוכנים" (בתוקף מ-30.11.2021)
- מבקר המדינה, "טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים - ביקורת מעקב", יולי 2025
- מבקר המדינה, "טיפול הרשויות המקומיות במבנים מסוכנים", 2022 (תקציר)
- חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, סעיפים 57, 58, 71, 72 ו-73 (ספר החוקים, אתר הכנסת)
- כל זכות, "רכוש משותף בבית משותף"
- כל זכות, "אסיפה כללית של דיירים בבית משותף"
- כל זכות, "הגשת תביעה למפקח על רישום המקרקעין"
המידע באתר כללי, נשען על המקורות האלה, ואינו חוות דעת הנדסית או משפטית.
